HyperText Markup Language
השינויים המרכזיים נועדו לשיפור השפה בעזרת תמיכה במולטימדיה, תוך כדי שמירה על אופייה העקבי, הקריא והברור לבני אדם ולמחשבים (דפדפנים, מנתחי תוכן וכדומה). מטרתה של HTML5 היה לא רק להחליף את HTML 4, אלא גם את XHTML 1 ואת DOM רמה 2.
אחרי הקודמים לה, HTML 4.01 ו-XHTML 1.1,<video>, <main>, <header>, <nav> ואת HTML5 גם מגדיר בפירוט כיצד לעבד מסמכים לא תקניים, כך שטעויות התחביר יטופלו בצורה אחידה בכל הדפדפנים.
HTML5 בעצמה לא יכולה בעצמה לשמש להנפשה – חובה להשתמש גם ב-CSS או ב-JavaScript. ישנן יכולות רבות של Flash שאינן קיימות ישירות ב-HTML5.אף על פי ש-HTML5 מוכר בקרב המפתחים כבר שנים, היכולות האינטראקטיביות שלו פרצו לתודעת הציבור והמדיה רק בסביבות אפריל 2010, אחרי שמנכ"ל חברת אפל דאז, סטיב ג'ובס, הוציא מכתב פומבי שכותרתו הייתה "מחשבות על Flash", בו הוא הסיק ש"Flash אינה נדרשת יותר כדי לצפות בסרטונים או לצרוך כל סוג של תוכן ברשת", וש"סטנדרטים חדשים שנוצרים בעידן הטלפונים הניידים, כמו HTML5, ינצחו". התבטאות זו עוררה מחלוקת בקרב מפתחי ה-Web, בה חלקם הזכירו שבזמן ש-HTML5 מציעה יכולת משופרת, מפתחים חייבים להתחשב בתמיכה בדפדפנים השונים כמו גם בשוני בין האפשרויות הקיימות ב-Flash לבין אלו הקיימות ב-HTML5. בתחילת נובמבר 2011, חברת Adobe הודיעה שתפסיק את הפיתוח של Flash למכשירים הניידים ותתעל את המאמצים שלה לטובת פיתוח כלים בעזרת HTML5.
בשנת 2013 שוחררה ספרייה חינמית H5P.
Mozilla Foundation ו-Opera Software הציגו נייר עמדה בסדנה של W3C ביוני 2004, המתמקד בפיתוח טכנולוגיות עם תאימות לאחור עבור דפדפנים קיימים, כולל טיוטה ראשונית של Web Forms 2.0. הסדנה נסגרה בהצבעה שתוצאותיה היו 8 בעד ו-14 נגד על המשך העבודה על HTML. מיד לאחר הסדנה, WHATWG נוצרה והתחילה לעבוד בהתאם לנייר העמדה, וטיוטה שנייה, Web Applications 1.0, הוכרזה גם היא. כעבור זמן, שתי ההצעות אוחדו ומהן נוצר HTML5. תקן ה-HTML5 אומץ כנקודת פתיחה של קבוצת העבודה על HTML מטעם W3C בשנת 2007.
- 2008 – הטיוטה הראשונה
WHATWG פרסמה את טיוטת העבודה הראשונה הפומבית ב-22 בינואר 2008. חלקים מ-HTML5 כבר מומשו בדפדפנים אף על פי שלא התקבלה החלטה שנותנת המלצה על התקן.
- 2011 – קריאה אחרונה
ב-14 בפברואר 2011, גוף התקינה W3C האריך את תקופת העבודה של קבוצת העבודה על HTML, יחד עם יעדים ברורים עבור HTML5. במאי 2011 קבוצת העבודה קידמה את HTML5 ל"קריאה אחרונה", הזמנה לקהילות מחוץ ומבית לאשר את התקינות הטכנית של המפרט. W3C פיתחו סדרת בדיקות מקיפה על מנת להגיע לתאימות רחבה עד לתקינה מלאה ב-2014, תאריך יעד להמלצה על התקן. בינואר 2011, שינו ה-WHATWG את שם התקן שלהם ל-"HTML". ה-W3C לעומת זאת המשיכה את הפרויקט לשחרור HTML5.
- 2012 – המלצה כמועמד
ביולי 2012, ה-WHATWG וה-W3C החליטו על הפרדה. ה-W3C ימשיך את העבודה על HTML5, תוך שהוא מתמקד בתקן סופי ומקיף, שנחשב על ידי WHATWG "תמונת מצב". ארגון ה-WHATWG ימשיך לפתח את HTML5 כ"תקן חי". התפיסה של תקן חי אומרת שהתקן לעולם לא מושלם והוא תמיד מעודכן ומשופר. ניתן להוסיף תכולות חדשות, אך לא מוחקים שימושיות.
בדצמבר 2012, W3C ייעד את HTML5 להמלצה כמועמד. המדד להתקדמות להמלצה של W3C היא "שני מימושים שמושלמים ב-100% ומקיימים תפעוליות בינית מלאה".
- 2014 – הצעה להמלצה והמלצה
בספטמבר 2011,<div>) או בשורה (<footer> (בדרך-כלל נפוץ בתחתית האתר או בשורות האחרונות של קוד ה-HTML) או <object>. חלק מהאלמנטים שהוצאו משימוש ב-HTML 4.01 ננטשו, כולל אלמנטים הקשורים בתצוגה בלבד, כמו אף על פי הדמיון בצורת הסימון. למרות זאת, HTML5 עוצב כך שתהיה תאימות לאחור בעיבוד הגרסאות הנפוצות הקודמות של HTML. השפה הציגה שורת פתיחה חדשה הדומה ל-הצהרת סוג המסמך של SGML, (DOM) קיימים מורחבים ומתועדים. ישנם גם API נוספים חדשים:
APIs של HTML5
- אלמנט ה-Canvas עבור ציור בדו-מימד במצב מיידי, שנמצא תחת Canvas 2D API Specification 1.0.
- השמעת מדיה מתוזמנת
- יישומי רשת לא מקוונים
- עריכת מסמכים
- גרור ושחרר
- Cross-document messaging
- ניהול היסטוריית הדפדפן
- MIME type ורישום פרוטוקולים
- Microdata
- Web Storage, תשתית אחסון בצורת צמד של מפתח-לערך המספקת התנהגות דומה לעוגיות אך עם שטח אחסון גדול יותר ו-API משופר.
לא כל הטכנולוגיות שהופיעו מעלה נכללות בתקן HTML5 של W3C, אלא שחלקן נכללות בתקן ה-HTML של WHATWG. טכנולוגיות דומות שאינן חלק מתקן ה-HTML5 של W3C וגם אינן חלק מתקן ה-HTML של WHATWG מופיעות להלן. ה-W3C מפרסם את התקנים האלו בנפרד:
- גאולוקיישן באמצעות API מתאים של W3C.
- Web SQL Database, מסד נתונים המופעל באמצעות SQL (כבר לא מתוחזק).
- Indexed Database API, אחסון היררכי מאונדקס המאחסן נתונים בצורת מפתח-לערך (בעבר נקרא WebSimpleDB).
- HTML5 File API, שמטפל בהעלאת קבצים ובשינוי קבצים.
- קבצים ומערכת, API שנועד לספק אחסון בצד לקוח במקרים שבהם מסדי נתונים לא מתאימים לצורך.
- כותבי קבצים, API לכתיבת קבצים מתוך יישומי רשת.
- Web Audio API,, ובאמצעות אלמנטים של SVG דרך SMIL.
מסמכי XML חייבים להיות מוגשים תחת סוג מדיה (לעיתים נקרא גם "MIME Type") של XML, כמו XHTML5 הוא בעקרון מידע שנכתב כ-HTML5, מיוצג בצורת XML (לדוגמה, ללא תגיות לא סגורות) ונשלח עם אחד מסוגי המדיה של XML. בניגוד ל-HTML 4.01, התקן של HTML5 נותן מידע מפורט באשר לביצוע העיבוד הלשוני, מתוך כוונה שדפדפנים שונים ייצרו את אותה התוצאה במקרה של תחביר שגוי. אף על פי שמוגדרת כיום התנהגות אחידה גם במקרים של מסמכים שכתובים באופן שגוי, מסמכים אלו עדיין לא ייחשבו כעומדים בתקן של HTML5.
לפי דו"ח מ-30 בספטמבר 2011, 34 מתוך 100 האתרים הגדולים ביותר בעולם משתמשים ב-HTML5. אימוץ התקן הונע בעיקר על ידי מנועי חיפוש ורשתות חברתיות. דו"ח אחר שפורסם באוגוסט 2013 מראה ש-153 מתוך 500 החברות המובילות בדירוג החברות של כתב העת Fortune בארצות הברית מימשו את אתר החברה שלהן בעזרת HTML5.
הרשימה הבאה היא רשימה חלקית של הבדלים ודוגמאות ספציפיות:
- חוקי ניתוח חדשים: תוך ניסיון ליצירת ניתוח גמיש ותאימות; לא מבוסס על SGML
- יכולת להשתמש ב-SVG ו-MathML ב-<article>, <aside>, <audio>, <bdi>, <canvas>, <command>, <data>, <datalist>, <details>, <embed>, <figcaption>, <figure>, <footer>, <header>, <keygen>, <mark>, <meter>, <nav>, <output>, <progress>, <rp>, <rt>, <ruby>, <section>, <source>, <summary>, <time>, <track>, <video>, <wbr>
- אפשרויות חדשות בניהול טפסים: תאריכים וזמנים, דואר אלקטרוני, כתובות אינטרנטיות, חיפוש, מספר, טווח, טלפון וצבע
- תכונות חדשות: charset (תחת meta),<acronym>, <applet>, <basefont>, <big>, <center>, <dir>, <font>, <frame>, <frameset>, <isindex>, <noframes>, <strike>, <tt>
dev.w3.org מספקים את 'טיוטת העורכים' המעודכנת ביותר באשר של "ההבדלים בין HTML5 ל-HTML 4", מדיה וקבצים בנושא HTML5 בוויקישיתוף
- אתר האינטרנט הרשמי של HTML5 (באנגלית)
- HTML Working Group
- ↑ "HTML5 is a W3C recommendation". W3C Blog. 28 באוקטובר 2014.
- ↑ Whitney, Lance (2011-12-08). "HTML5-enabled phones to hit 1 billion in sales in 2013 | Internet & Media - CNET News". News.cnet.com.
- ↑ "FOX News: No Flash on the iPhone? Apple's Steve Jobs Finally Explains Why". Fox News. 29 באפריל 2010.
- ↑ "FastCompany: Steve Jobs: Adobe's Flash Is Old PC History, Open Web Is the Future".
- ↑ "Flash to Focus on PC Browsing and Mobile Apps; Adobe to More Aggressively Contribute to HTML5". adobe.com.
- ↑ "W3C Workshop on Web Applications and Compound Documents (Day 2) Jun 2, 2004". World Wide Web Consortium.
- ↑ "HTML5: A vocabulary and associated APIs for HTML and XHTML". World Wide Web Consortium.
- ↑ "HTML5 gets the splits". netmagazine.com.
- ↑ "HTML5: A vocabulary and associated APIs for HTML and XHTML (Editor's Draft)". World Wide Web Consortium.
- ↑ "Plan 2014". World Wide Web Consortium.
- ↑ Shannon Suetos (26 באפריל 2010). "HTML5: Worth the Hype?". instantshift.com.
- ↑ "HTML elements - HTML5". w3.org. אורכב מ-המקור ב-2014-12-21.
- ↑ HTML Standard
- ↑ HTML Standard
- ↑ HTML Standard
- ↑ "Web Storage Specification". World Wide Web Consortium.
- ↑ "Web Audio API". Dvcs.w3.org.
- ↑ Graff, Eliot. "Polyglot Markup: HTML-Compatible XHTML Documents". W3C.
- 1 2 "HTML5 form additions". World Wide Web Consortium.
- ↑ "The HTML5 Logo Conversation". World Wide Web Consortium. אורכב מ-המקור ב-2011-08-06.
- ↑ Encrypted Media Extensions draft specification of the W3C
- ↑ "Tell W3C: We don't want the Hollyweb". Free Software Foundation. במאי 2013. אורכב מ-המקור ב-2016-03-06.
- ↑ Lord, Timothy (2013-04-16). "Netflix Wants to Go HTML5, but Not Without DRM".
- ↑ "HTML5 Video in IE 11 on Windows 8.1".
- ↑ Adobe Support for Encrypted Media Extensions Adobe.com. 19 June 2013.
- 1 2 Baker, Mitchell (2014-05-14). "DRM and the Challenge of Serving Users". Mozilla.
- ↑ "FSF condemns partnership between Mozilla and Adobe to support Digital Rights Management". Free Software Foundation. 2014-05-14.
